זכויות עצמאית בהריון

דמי לידה ומענק לידה לעצמאית

זכויותיהן של עובדות עצמאיות בהריון, בניגוד לעובדות שכירות, אינן מעוגנות מעוגנות בחוקים כגון חוק שוויון זכויות בעבודה ו/או חוק עבודת נשים.

אמנם, חרב הפיטורים איננה מרחפת מעל לראשן של עובדות עצמאיות, אך עם זאת, לא אחת נפגעת פרנסתן עם התקדמות ההיריון, הלידה, והטיפול ברך הנולד.

אפרט להלן את זכויותיהן ואפשרויותיהן של נשים עצמאיות בהריון:

דמי לידה

המוסד לביטוח לאומי משלם דמי לידה לעובדת אשר יצאה לחופשת לידה.

מטרתם הינה לפצות את היולדת בגין אובדן פרנסתה ושכרה בפרק הזמן בה היא לא עובדת כתוצאה מההיריון ו/או הלידה.

על פי החוק, גם נשים עצמאיות בהריון זכאיות לדמי לידה, שלמעשה מהוות מעין גמלת שכר אשר אמורה להחליף את שכרה של העובדת במהלך חופשת הלידה.

כדי להיות זכאית לדמי לידה, יש לעמוד בתנאים הבאים:

א. שילמה דמי ביטוח לאומי במשך 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היציאה לחופשת לידה, אן במשך 15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היציאה לחופשת לידה.

ב. דמי לידה בעבור 7 שבועות ישולמו למבוטחת אשר דמי הביטוח הלאומי שולמו בעבורה במשך חצי שנה מתוך 14 החודשים שלפני היציאה לחופשת לידה.

תביעה לדמי לידה צריכה להיות מוגשת בסמוך למועד הפסקת העבודה. עם זאת, חשוב לציין כי אין צורך לחכות עד ליום הלידה וניתן להגיש התביעה לחופשת לידה אף בטרם הלידה (ובהתאם ליום הלידה המשוער).

בעניין זה חשוב לשים לב למספר פרטים:

1. ניתן להגיש תביעה לדמי לידה לכל המוקדם תשעה שבועות לפני מועד הלידה המשוער ובכפוף לאישור רופא בנוגע לתאריך.

2. זכאותה של אישה לדמי לידה חלה מיום הפסקת עבודתה. כמו כן, זכאות לדמי לידה תינתן לכל היותר 50 ימים לפני התאריך המשוער של הלידה (ובתקופה הקצרה, לכל היותר בעבור 24 ימים בטרם הלידה המשוערת)

3. אישה אשר מקבלת דמי לידה אינה רשאית לעבוד.

מדובר ב"מוקש" רציני מבחינת נשים עצמאיות העותרות לתשלום זה.

במהלך חופשת הלידה העובדת מקבלת את דמי הלידה בתשלום אחד, ישירות לבנק, אשר הפרטים שלו נמסרו בבית היולדות, או הבנק אליו משולמת קצבת הילדים. הנתונים מועברים מבית היולדות למוסד לביטוח לאומי, התשלום הינו אוטומטי ומבלי שהעובדת צריכה להגיש בעבורו תביעה. עם זאת, חישוב דמי הלידה, ככל שמדובר בעובדת עצמאית, עלול להיות "מכשול" לא קטן.

דמי לידה לעובדות עצמאיות מחושבים על בסיס שנתי ולא על בסיס חודשי (כעובדות שכירות). במקרה של עובדות שכירות, חישוב דמי הלידה ליום נעשה על בסיס המשכורת בשלושת החודשים האחרונים לחלק ל-90.

גם כאשר מדובר בעבודות עצמאיות, החישוב מתחיל באופן זה, ולאחר מכן נערך

חישוב סופי בעניינן. עם זאת, היות והעובדת העצמאית נפגעת לא אחת מירידה בהכנסותיה בסמוך ללידה, הרי שייתכן וחישוב דמי הלידה הסופי בעניינה יהיה נמוך מהחישוב הראשון. במקרים כזה, ייתכן והעובדת תיאלץ להחזיר כספים למוסד לביטוח לאומי. למעשה, הסוגיה של חישוב דמי הלידה יכולה להיות משמעותית מבחינה היולדת ועל כן מומלץ להתייעץ עם עורכי דין או רואי חשבון העוסקים בתחום זה. לעיתים, ההפרשים יכולים להגיע למאות ואף אלפי שקלים.

מענק לידה

זכות נוספת העומדת לנשים עצמאיות בהריון הינה הזכות לקבל מענק לידה

(בדומה לעובדות שכירות).

על פי החוק, גובה המענק הוא כדלקמן:

1. בעבור הילד הראשון – מענק לידה חד פעמי בשיעור של כ-1,700 ₪.

2. בעבור הילד השני – מענק של כ-760 ₪.

3. בעבור הילד השלישי – מענק של כ-500 ₪.

4. לידה עם יותר משלושה ילדים מזכה במענק גבוה יותר.

שמירת הריון

הקצבה משולמת לאישה עובדת, שנאלצה להיעדר מעבודתה בזמן ההיריון, עקב סיכון רפואי לה ו/או לעובר, הנובע מן ההיריון.

הגמלה נועדה לפצות את האישה על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת היריון.

מקרים נפוצים של שמירת הריון

לא כל הרופאים מעניקים היתר לשמירת הריון בקלות. חובת ההוכחה על האישה שמדובר במקרה בריאותי, שאין להתפשר עליו והיא איננה יכולה, למרות שהיא רוצה, לעבוד כרגיל.

לעיתים מעניקים רופאים שמירת הריון חלקית בגין הפחתה בשעות העבודה.

בדרך כלל המקרים הבאים מביאים את הרופאים להעניק לעובדת את המסמכים הדרושים:

1. צירים מוקדמים

2. דינאמיקה צווארית (צוואר הרחם קטן ועלולה להיות לידה מוקדמת)

3. לחץ דם מוגבר

4. מחלות לב

5. מחלות בדרכי הנשימה

6. סכרת הריונית

7. דימום המחייב בדיקת רופא במהלך ההריון

8. עיכוב בגדילת העובר

9. בקע טבורי

10. כאבי גב קשים

11. ריבוי עוברים

12. שליה נמוכה

13. בעיות בזרימת מי שפיר

14. אישה לאחר שני ניתוחים קיסריים.

מהם תנאי הזכאות לקבלת קצבת שמירת הריון?

הזכאות לקבלת קצבת שמירת הריון מותנית במספר תנאים בסיסיים:

1. האישה תושבת ישראל.

2. היא עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.

3. יש בידה אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת ההיריון. בכל מקרה לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים לפני היום שנערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה, שבה נקבע שהיא זקוקה לשמירת היריון.

4. לא משולם לה תשלום בעד תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר. חשוב לציין כי אין העובדת חייבת לנצל את ימי המחלה שעומדים לזכותה.

5. עובדת הזכאית לתשלום גמלה לשמירת היריון מהביטוח הלאומי, אך מעדיפה בכל זאת לנצל את ימי המחלה ולקבל את תמורתם מהמעסיק שלה, תישלל זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי בעד הימים ששילם לה המעסיק.

6. בכל מקרה, רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי רשאי לדרוש הבהרות ופרטים בכל הנוגע לאישור הרפואי.

7. למי שיוצאת לחו"ל – אישה בשמירת היריון אינה זכאית לגמלה מרגע יציאתה לחו"ל ואילך.

כיצד מגישים את תביעה לבקשה לגמלה לשמירת הריון?

ניגשים עם טופס בקשה לגמלה לשמירת הריון (ניתן להוריד מהאתר של המוסד לביטוח לאומי) לרופא נשים המומחה ללידה.

התביעה חייבת להיות מוגשת 30 ימים לאחר תחילת שמירת ההריון. תביעה שלא תוגש עד 12 חודשים מתחילת התקופה של שמירת ההריון תראה כאחת שהוגשה באיחור.

מהי תקופת הזכאות המרבית לקצבה לשמירת הריון?

לקצבה לשמירת הריון זכאית מי שאושרה לה גמלה לשמירת היריון ל–30 ימים רצופים לפחות, והסתיימה שמירת ההיריון, ובמהלך אותו ההיריון נזקקה שוב לשמירת היריון – תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה הנוספת (אחת או יותר) אם הייתה בשמירת היריון 14 ימים רצופים לפחות (בכל תקופה).

כדי לקבל גמלה בעד תקופה נוספת של שמירת היריון, על האישה להגיש לסניף הביטוח הלאומי טופס אישור רפואי לגמלת הריון, שבו יאשר רופא מומחה למחלות נשים ולידה את התקופה הנוספת של שמירת ההיריון.

המועד האחרון למסירת טופס האישור הרפואי הוא 12 חודשים מתחילת התקופה הנוספת של שמירת ההיריון.

מהו סכום הקצבה לגמלה לשמירת הריון?

שיעור הקצבה ליום יהיה בסכום הנמוך מבין שני הסכומים האלה:

1. הסכום הבסיסי לחישוב קצבאות (לחודש) מחולק ב-30, כלומר 259.29 ₪ ליום.

2. שכרה של האישה (החייב בדמי ביטוח) ברבע השנה שקדם להפסקת העבודה, עקב שמירת ההיריון, מחולק ב-90.

על הסכומים האלה משולמת תוספת יוקר ומנוכים דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.